רי"ף בבא בתרא י״ב

1 בהדי דמנח ליה קפצה ויתבא ארישא והא גרמא הוא אמר רב טובי בר קיסנא אמר רב מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור רב יוסף הוו ליה הנהו תאלי דהוו דף כג. אתו אומני יתבי תותייהו ואתו עורבי ואכלי דמי וסלקי יתבו בתאלי ומפסדי להו אמר להו רב יוסף אפיקו לי קור קור מהכא א"ל אביי והא גרמא הוא הא אמר רב טובי בר קיסנא א"ר מתנה אמר רב זאת אומרת גרמא בנזקין אסור והא אחזוקי להו והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין לאו מי אתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא אמר ליה הני לדילי כיון דאנינא דעתאי כקוטרא וכריחא דבית הכסא דאמו לי:

2 ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו:

3 אמר רב פפא ואיתימא רב זביד זאת אומרת טוענין ליורש וטוענין ללוקח טוענין ליורש תנינא הבא

4 מחמת ירושה אינו צריך טענה לוקח איצטריכא ליה לוקח נמי תנינא לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה צריכא דאי אשמועינן גבי רשות הרבים הוה אמינא כונס לתוך שלו היה אבל גבי שובך דליכא למימר הכי אימא לא ואי אשמועינן גבי שובך כיון דרה"י הוא אימא פיוסי פייסיה אי נמי אחולי אחיל גביה אבל רשות הרבים מאן מחיל גביה דמוכר ולמאן פייס צריכא:

5 הרי הוא בחזקתו: והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו אין חזקה לנזקין רב מרי אמר בקוטרא ורב זביד אמר בבית הכסא:

6 דף כג: מתני' ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השובך חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו נמצא בין שני שובכות קרוב לזה שלו וקרוב לזה שלו מחצה על מחצה שניהם יחלוקו:

7 גמ' א"ר חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף וכן הלכתא:

8 דף כד: מתני' מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמשה אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה אבא שאול